עבירות תנועה

עבירות תנועה:
עבירות תעבורה המכונות גם בלשון העם עבירות תנועה מוסדרות הן בפקודת התעבורה באופן כללי וספציפי ובאופן ספציפי וממוקד ביותר בהוראות תקנות התעבורה.
ישנן עבירות תנועה אשר העונש המקסימאלי הקבוע בחוק בגינן הוא קנס כספי בלבד. עבירות תנועה אלה קרויות עבירות ברירת קנס. המשמעות החוקית היא שבצד כל עבירת קנס קבוע קנס אותו קבע המחוקק הראשי בפקודת התעבורה (סעיף 29 לפקודת התעבורה) למשל עבירה של נהיגה בניגוד לאור אדום שדולק ברמזור זו עבירת ברירת קנס שעונש הקנס בגינה הוא 1000 ₪. עבירת שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית קבועה ברכב גם כאן 1000 ₪ קנס, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף או ללא רישיון רכב תקף תקופה של עד 6 חודשים מהוות עבירות קנס. לנאשמים שכאלה  עומדת זכות לפי חוק סדר הדין הפלילי בתוך 90 יום ממועד קבלת הדו"ח לבחור לשלם את גובה הקנס בגין אותה עבירת תנועה / תעבורה ואז עצם התשלום של הקנס מוביל להרשעה ורישום תעבורתי לחובת העבריין בגיליון הרשעותיו התעבורתיות המוחזק והמנוהל על ידי משטרת ישראל הליך שניתן לכנותו "שגר ושכח" ואז לא מגיע כלל העבריין לבתי משפט. לעומת זאת יכול העבריין לבחור להגיש בקשה להישפט בבית משפט בגין אותה עבירת תנועה המכונה כברירת קנס וזאת בתוך פרק זמן של 90 יום מיום קבלת הדוח וזאת יעשה בשעה שהנאשם מתכוון לכפור (לא מודה) בביצוע עבירת התנועה המסוימת, מקבל מבית המשפט השלום לתעבורה מועד לדיון הקרוי הקראה (ישיבת מודה/לא מודה) ואם בוחר לכפור בעובדות כתב האישום ייקבע התיק לישיבת הוכחות במסגרתה יתייצבו עדי התביעה מטעם המשטרה (שוטרים, מתנדבי אגף התנועה או אזרחים הכל לפי העניין) וגם הנאשם יוכל לבחור להעיד במשפט שלו. יש לזכור שבעצם הגשת הבקשה להישפט בדוחות תעבורה מסוג ברירת משפט / ברירת קנס נוטל על עצמו הנאשם גם סיכון לא מבוטל מפני שעל פי פסיקת בית המשפט המחוזי שקנתה לה אחיזה במהלך השנים הרי שמן הרגע שהנאשם בחר לא לשלם את ברירת הקנס ובחר להישפט בין כתלי בית המשפט  אין בית המשפט מוגבל יותר לברירת הקנס. דהיינו אם בית המשפט ימצא את הנאשם אשם בביצוע אותה עבירת תנועה לאחר ניהול משפט הוכחות יוכל בית המשפט להטיל על הנאשם עונשים שונים ומגוונים כולל קנס בגובה גבוה יותר מברירת  הקנס המקורית, כולל עונשי פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, עונש פסילה על תנאי וכו' כאשר במעמד ישיבת הטיעונים לעונש תוכל התביעה המשטרתית להציג בפני השופט גם את גיליון ההרשעות התעבורתיות של הנאשם ואז אם המדובר למשל בעבריין תעבורה כבד בעל וותק נהיגה קצר יחסית או כזה שצבר לחובתו עבירות דומות או חמורות במהלך שנות הנהיגה שלו הרי שסביר שבית המשפט יחמיר איתו ואף ישית פסילה בפועל. יוצא שאדם הבוחר להגיש בקשה להישפט צריך להתייעץ עם גורם מקצועי דוגמת עורך דין המתמחה בדיני התעבורה כדי שלא יחיה באשליה שיקבל לכל היותר קנס כספי בגין העבירה באם יבחר להילחם על צידקתו בין כתלי בית המשפט. עורך דין תעבורה מקצועי יעיין בדו"ח המשטרתי ויעשה הערכת סיכון מול סיכוי. כמו כן יש לציין שסעיף 29 לפקודת התעבורה קובע כי לשוטר יש סמכות חוקית לזמן עבריין תנועה שביצע עבירת תנועה שבמקורה נחשבת אמנם עבירה מסוג ברירת קנס/משפט לבית משפט וזאת כאשר נסיבות ביצוע העבירה חמורות- נסיבות מחמירות יכול שיהיו קשורות לעבירה עצמה או הקשורות ספציפית למבצע העבירה למשל היותו עבריין תנועה כרוני/רצדביסטי בפרט באותו סוג עבירה חוזר על דפוס עברייני קבוע.

מעוניינים במידע נוסף על עבירות תנועה? הקליקו כאן לשיחת חינם