תאונת פגע וברח

תאונת פגע וברח:
המונחים "התעבורתיים" של "פגע וברח אינם לקוחים מתוך הוראות פקודת התעבורה אשר בסעיף 64א. מסדירה את העבירה של הפקרה אחרי פגיעה שזהו הכינוי והכותרת המשפטית למונח העממי אשר קנה אחיזה גם בתקשורת של "תאונת פגע וברח". אלמנט בריחה קיים ללא ספק בעצם הפקרת אדם שנפגע או שעשוי היה להיפגע עת נהג הרכב היה מעורב בתאונת דרכים בדרך אך הבורח מכונה מפקיר כלשון פקודת התעבורה. רוב עבירות התעבורה המקובצות בפקודת התעבורה ובתקנות נושאות בצידן עונש מאסר מקסימלי של עד שתי שנות מאסר ובחלק מן העבירות קיים עונש של קנס כספי בלבד.
עבירת ההפקרה לאחר פגיעה (להלן:"פגע וברח") היא עבירת התעבורה שהעונש הקיים בצידה הוא החמור ביותר מבין הוראות פקודת התעבורה. להלן נוסח המלא של סעיף 64א. לפקודת התעבורה:

64א.(א) " נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שהיה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו- מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין  כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

הסבר הסעיף: המונחים שיש לתת עליהם את הדעת:
נוהג רכב – בהבדל מנוסע ברכב. בנקודה זו יש ליתן את הדעת כי בפסק הדין ויצמן של בית המשפט העליון וכן בפסק הדין בעניינם של סימון וימיני הרחיב בית המשפט העליון את המונח נוסע ברכב וקבע שניתן להחילו על נוסע ברכב אך סייג זאת לרמה של סיוע לעבירת הפגע וברח ולא כמבצע עיקרי, משמע משיוכח כי הנוסע ברכב סייע לנהג הרכב להפקיר אדם לאחר מעורבותו בתאונת דרכים, הרשעה בסיוע משמעה מחצית העונש המקסימאלי הקבוע בצד העבירה.

המעורב בתאונה-  מספיקה מעורבות בתאונה מבלי שתוכח האשמה או האחריות בגרם התאונה. למשל גם אם הולך הרגל התפרץ בחשיכה בין מכוניות חונות לתוך הכביש, הנהג לא הצליח לבלום ופגע בהולך הרגל, הרי שם יעזוב, יברח ויפקיר את הנפגע במקום התאונה יחשב כפגע וברח גם אם בסוף ההליך המשפטי יוכח כי התאונה היתה בלתי נמנעת.

והוא ידע או שהיה עליו לדעת: ידע הכוונה ידיעה ממשית . לגבי היה עליו לדעת כאן מסיקים זאת מתוך הנסיבות ומערכת הראיות הקיימת בתיק החקירה המשטרתי כשכמובן גם לגירסת החשוד יש משמעות מחלישה או מחזקת לעניין " היה עליו לדעת.
במבחני היה לדעת מפעילים בין היתר את מבחני "האדם הסביר" מן היישוב, ניסיון החיים והגיונם של דברים כפי העולה מפסיקת בתי המשפט אשר יצקו תוכן ופרשנות משפטית למונחים שטבע מחוקק.

עשוי היה להיפגע אדם- די שעשוי היה כלומר אין על התביעה הנטל להוכיח כי נפגע אדם אלא שדי כי יוכח בבית המשפט שבנסיבות התאונה עשוי היה להיפגע אדם כדי לחייב הנהג המעורב לעצור במקום התאונה ולהגיש עזרה על פי כישוריו ובודאי להזעיק את כוחות ההצלה והעזרה הרפואית לשם טיפול ופינוי הנפגעים לבתי החולים.

אדם- במשמעות של סעיף ההגדרות בחוק העונשין ובהבדל מבעל חיים למשל. מקרה בו נהג רכב יודע או עשוי היה לדעת כי במהלך נהיגתו בכסביד הוא פגע/דרס בעל חיים למשל חזיר בר, חתול וכו' הרי שלפי הוראות הסעיף לא קמה חובה חוקית (בהבדל ממוסרית-אנושית) לעצור במקום התאונה ולעמוד על תוצאותיה.

 ולא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר:
פסיקת בית המשפט העליון כבר בהלכה הראשונה והמנחה שיצאה בפסק הדין בעניין נאוה אפרתי קבע מפורשות כי אין די ולא יוצא נהג כדי חובתו בעצירה קינטית בלבד . הדרישה לעצור ולעמוד על תוצאות התאונה מקרוב היא דרישה מהותית שלא ניתן לעגל בה פינות ולהתפשר אודותיה. לא די שידע או היה עליו לדעת שנפגע אדם ולעצור בלא לצאת כלל מהרכב או לעצור, לצאת מן הרכב להביט בנעשה ממרחק ולומר אחר כבוד בבית המשפט כי הבחין מרחוק שאנשים שונים ניגשים לאדם ומשוחחים איתו. זו חובת הנהג לגשת עד הנפגע, לברר תוצאות התאונה ולהזעיק את כוחות הרפואה וההצלה הדרושים ולהמתין במקום התאונה עד הגיע האמבולנס שיפנה הנפגע לטיפול רפואי וכמובן להמתין למשטרה ולחבור לשוטרים שיתחקרו הנהג ויחלו להיתחקות אחר נסיבות קרות התאונה ולפתוח בחקירה פלילית לכל דבר.
לגבי המונח "או קרוב לו ככל האפשר" הדבר ייבחן כמובן לפי נסיבות העניין והמקרה הספציפי אם למשל נהג הרכב ניקלע לשיטפון או סופת שלגים שלא מאפשרת התקרבות ממשית לאדם שניפגע על מנת להושיט לו עזרה ולעמוד מקרוב על תוצאות התאונה יצטרך אותו נהג רכב להוכיח לבית המשפט  כי אכן עשה את כל אשר לאל ידו בנסיבות כוחות הטבע העצומים שהקיפו אותו וכי לא היתה אפשרות ממשית להגיע ממש עד הנפגע. לפחות יידרש להוכיח כי המתין בזירת התאונה בסמיכות מקום סבירה עד הגעת כוחות ההצלה וכוחות המשטרה וכי הוא דאג לזמנם למקום התאונה.

הענישה- נהג רכב שלא מקיים האמור בהוראת סעיף 64א.(א) כמפורט לעיל צפוי לעונש מאסר מקסימלי של עד 7 שנים. בית המשפט חייב להשית עונש מאסר בפועל על נהג המורשע בעבירת הפגע וברח. אין שיקול דעת שיפוטי בעניין זה , לא ניתן להסתפק בהשתת עונשי מאסר על תנאי או קנס או גם וגם ללא מאסר בפועל. המקסימום מאסר בפועל עומד על 7 שנים אך אין עונש מאסר מינימום. כלומר תיאורטית יכול בית המשפט למצוא לנכון להסתפק בהשתת יום אחד של מאסר בפועל או להשיעת מאסר של עד חצי שנת מאסר על דרך עבודות שירות.