עורך דין פלילי
דף הבית » מאמרים » מאמר » שלילת רישיון נהיגה

שלילת רישיון נהיגה

 

שלילת רישיון נהיגה:
יש לדעת כי המונח "שלילה" אינו נחשב מונח משפטי המוכר בבתי המשפט, בהוראות החוק השונות המסדירות את דיני התעבורה וכן לא בספרות המשפטית . מונח שלילה הוא שוב אחד מתוך אינספור מונחים ושימושים בלשון העממית של דיני התעבורה. המונח המדויק הוא "פסילה", פסילת רישיון נהיגה יש לומר ולא "שלילת רישיון נהיגה"!

רוצים מידע על שלילת רישיון נהיגה כבר עכשיו? הקליקו כאן לשיחת חינם

פקודת התעבורה מאפשרת בהוראותיה לשלושה גורמים לפסול רישיון נהיגה של נהג כדלקמן:

א. בתי משפט- בית המשפט לתעבורה וכן בית משפט שאינו של תעבורה מוסמך לפסול בפועל ולפסול על תנאי רישיון נהיגה של נהג אשר הורשע או נקבע שביצע את העבירה אף בלא שהורשע (אבל הוטל עליו צו מבחן) . פסילה על תנאי יכול שתהיה עונש בנוסף לפסילה בפועל או כעונש יחיד אליו יצורף גם קנס או התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה זהה או דומה בתוך תקופת ההתחייבות כפי שימצא בית המשפט לנכון לפי נסיבות העניין והנאשם הספציפי.

ב. רשות/משרד הרישוי-  משרד הרישוי הוא גוף שלטוני הכפוף ישירות לרשות המבצעת קרי, לשר התחבורה ולמשרדו. החוק מסמיך את משרד הרישוי והעומד בראשו בכל מחוז ומחוז לפסול את רישיון הנהיגה של עברייני תנועה כאלה שצברו לחובתם לפחות 36 נקודות או 38 נקודות שצבירתן יכול ויחייב לפי שיקול דעת הרשות הפקדת רישיון הנהיגה קרי פסילתו למשך תקופה של 3 חודשים. משרד הרישוי גם מוסמך לפסול נהגים שצברו לחובתם הרשעות בעבירות המוגדרות כמסוכנות לפי הוראת פקודת התעבורה ופסיקת בית המשפט העליון. כמו כן מוסמך משרד הרישוי לזמן נהג מעת לעת לפי שיקול דעתו גם ללא קשר להרשעותיו הקודמות  בתחום התעבורה על מנת לעבור מבחנים רפואיים ואחרים שיבדקו כשירותו המקצועית ו/או הרפואית בנהיגה ועל סמך תוצאות מבחנים אלה יחליט משרד הרישוי באם יחדש את רישיון הנהיגה או יורה על פסילתו לתקופה קצובה או אף לצמיתות (למשל עקב מחלה כרונית קשה חשוכת מרפא העשויה/עלולה לפגוע באופן ממשי בכשירות הנהיגה של הנהג. על החלטה רפואית בדבר שלילת רישיון נהיגה של נהג הוא יכול לערור בפני ועדת ערר שיושבים בה 3 מומחים רפואיים ולצורך כך רשאי הנהג להצטייד גם בחוות דעת רפואית מטעמו.

ג. פסילה מינהלית על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה-
 הוראת סעיף 47 לפקודת התעבורה מסדירה סמכות מינהלית של קצין משטרה לפסול בפועל רישיון נהיגה של נהג עוד בטרם הוגש כתב אישום בעניינו לבית המשפט .
העבירות בגינן מוסמך קצין המשטרה לפסול רישיון סמכות שברשות ולא כחובה אך אם מחליט לפסול חייב למשך 30 יום לא יותר ולא פחות מנויות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה. תנאי הבסיס הוא כי קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום לבית המשפט בגין ביצוע העבירה דהיינו קיימת תשתית ראייתית סבירה לגיבוש כתב אישום כנגד הנהג.
מקרה בו קיימת חובת פסילה מינהלית הוא מקרה בו הנהג חשוד בגרימת תאונת דרכים קטלנית בה נקטלו חיי אדם . אם יש כאמור יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג החשוד בגרימת אותה תאונת דרכים ,הרי, שהקצין חייב(אין לו שיקול דעת)  לפסול את הנהג פסילה מינהלית למשך 90 יום.
מקרה אחרון הוא מקרה בו הנהג מעורב וחשוד בגרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש- אם כאמור קיים יסוד סביר כי יוגש כתב אישום רשאי הקצין לפסול מינהלית למשך 60 ימים.
על החלטת הקצין לפסול פסילה מינהלית בכל אחת משלוש הקטגוריות יכול הנהג להשיג על ידי הגשת בקשה לביטול הפסילה המינהלית לבית המשפט השלום לתעבורה. בית המשפט יבחן את סבירות החלטת קצין המשטרה בפסילה המינהלית ולעיתים יאשר אותה, או יבטל אותה או יקצר אותה ואף יכול לסווג את הפסילה המינהלית כך שתחול רק בימים ושעות מסוימים או תחול על כלי רכב מסוים. למשל בית המשפט יכול להתיר לנהג לנהוג במלגזה רק בתחומי המפעל בו עובד כדי שלא יפסיד את מקור פרנסתו היחיד.

בית המשפט העליון קבע קריטריונים שעל הקצין לשקול בבואו להפעיל שיקול דעת באם ראוי לפסול פסילה מינהלית:

  • וותק נהיגה.
  • מצב הרשעות תעבורה קודמות על רקע וותק הנהיגה.
  • מעורבות קודמת בתאונות דרכים.
  • מידת הסיכון לשלום וביטחון הציבור באם ימשיך הנהג לנהוג בכביש כבר בשלב המינהלי עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום והרבה לפני שהורשע בדין.

את החלטת הקצין לפסילה מינהלית ניתן גם לתקוף בתקיפה עקיפה בבג"צ וזאת רק במקרים המתאימים לפי הקריטריונים שנקבעו בבג"צ על ידי הנשיא לשעבר השופט אהרון ברק בפסיקה המחייבת גם כיום.
התביעה המשטרתית או הפרקליטות יכולות בתוך התקופה בה פסול הנשאם פסילה מנהלית להגיש לבית המשפט בקשה לפסילתו בפועל עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו כדי שיישמר רצף פסילה לצורך הרחקת נהגים הנחשבים בעיני התביעה כמסכני הציבור של המשתמשים בדרך.

הפרקטיקה הנוהגת היא שכאשר נערכים הסדרי טיעון או כאשר בית המשפט גוזר את עונשו של נהג שהורשע בעבירת תעבורה- לנקות/לקזז מתקופת הפסילה בפועל שהוטלה עליו את תקופת הפסילההמינהלית שהספיק לרצות עד מועד גזר הדין.

יש נהגים אשר עם ייעוץ בעורך דין או ללא ייעוץ שכזה (לא מומלץ) בוחרים בבית המשפט בשלב הדיון בבקשה לביטול הפסילה המינהלית לעבור ולדון בתיק העיקרי במסגרת הסכמה בעיסקת טיעון עם התביעה או במסגרת בחירתם להודות בביצוע העבירה שהסמיכה בזמנו את קצין המשטרה לפסול אותם פסילה מינהלית וכעת טוענים באופן פתוח וחופשי לעונש ובית המשפט יגזור על פי רוב באותו דיון את עונשו של הנהג תוך שיקח בחשבון את התקופה שהספיק לרצות במסגרת אותה פסילה מינהלית.

יש לזכור ששוטר שמעכב נהג והחשוד בביצוע עבירת תעבורה המנויה בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה- רשאי ליטל ממנו את רישיון הנהיגה וחייב לזמנו לשימוע בפני קצין הפסילות המינהליות וזאת בתוך 3 ימים ממועד הנטילה. בעת השימוע על הנהג להקפיד שכל דבריו בפני הקצין יירשמו ככתבם וכלשונם והקצין חייב לנמק את החלטת הפסילה המינהלית ולחתום עליה בשמו ובדרגתו המלאים.

אם הנהג שזומן לשימוע בתוך אותם 3 ימים שוכח להתייצב או בוחר במודע שלא להתייצב בפני הקצין לעריכת השימוע, פקודת התעבורה מסמיכה את קצין המשטרה לפסול את הנהג פסילה מינהלית גם בהעדרו. עם משלוח הודעת הפסילה לנהג בדואר רשום יחשב הנהג כפסול בפועל ואם יבחר לנהוג יחשב כמי שנוהג בזמן פסילה ורישיונו לא יחשב כמופקד במשטרה כך שעד שלא יפקיד בפועל את רישיון הנהיגה יחשב כפסול לנהיגה ומניין ימי הפסילה המינהלית כמו כל פסילה לא יובא כלל בחשבון.

לפרטים נוספים על שלילת רישיון נהיגה הינכם מוזמנים לפנות אל משרדו של עורך דין תעבורה יוסי הכהן. 
 
    שלילת רישיון נהיגה  
 
 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר