עבירות סמים

סמים:
דבר החקיקה המסדיר את העולם המשפטי של עבירות הסמים השונות והמגוונות  מאוגד ב"פקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש , התשל"ג-1973". כמו כל "פקודה" אחרת, המדובר בדבר חקיקה שחוקק על ידי השלטון הבריטי המנדטורי ששלט בארץ ישראל טרום הקמת מדינת ישראל ואשר אומץ על ידי הממשלה הזמנית מדברי החקיקה הבריטית. בניגוד לפקודות מנדטוריות האחרות שאומצו לתוך המשפט הישראלי,הרי, שפקודת הסמים עוברת מעת לעת תיקוני חקיקה על ידי כנסת ישראל (כחלק מדבר חקיקה ראשית) בשל החשיבות הציבורית הגבוהה המיוחסת על ידי שלטונות אכיפת החוק (משטרת ישראל ונציגי היועץ המשפטי לממשלה- פרקליטות המחוז ופרקליטות המדינה ).

מהם האישומים הנפוצים בעבירות הסמים ?
יצוין כי משטרת ישראל כעניין של מדיניות אוכפת את כל עבירות הסמים קלות כחמורות. למשל אם מתקבל מידע מודיעיני מאומת ברמת וודאות גבוהה ביותר ולפיו פלוני מחזיק בדירה שלו סמים אפילו בכמות לשימושו העצמי ואפילו אם המדובר בסם מסוכן השייך למידרג הנמוך של הסמים המסוכנים דוגמת מריחואנה("גראס"), המשטרה תפעל להוצאת צו שיפוטי מבית המשפט שיאפשר לה כניסה לחצרים לשם ביצוע חיפוש בדירה, תפיסת הסם והעמדת העבריין לדין, כמובן לאחר חקירתו באזהרה וקבלת גירסתו להימצאות הסם המסוכן ב-ד' אמות דירתו.
 

• סעיף 7 לפקודה מקיים שתי חלופות- 7(א)+7(ג) סיפא עניינו החזקה לשימוש עצמי שהעונש בצד עבירה זו הוא עד 6  שנות מאסר בפועל (עבירה מסוג עוון). חלופה קשה יותר סעיף 7(א(ג) רישא – החזקה שלא לשימוש עצמי וכאן העונש בצד העבירה הוא עד 20  שנות מאסר בפועל (עבירה מסוג פשע ) ובעצם רף הענישה המקסימאלי בעבירה זו זהה לרף הענישה המקסימאלי שבצד עבירת הסחר בסם מסוכן.
  בפקודת הסמים קיימות מספר חזקות לעניין הכמות ועל החשוד/הנאשם הנטל לסתור חזקה משפטית זו. כך למשל לגבי סם מסוכן מסוג קאנבוס (":גראס") או חשיש עד כמות של 15 גרם נטו סם יחשב לכמות המבססת עבירת החזקת סם לשימוש עצמי ואילו כמות גדולה מזו כבר מבססת חזקת עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. אגב , שלא לשימוש  עצמי אין המשמעות סחר אלא, כמות שמסתמן שמיועדת להפצה ופיזור ולאו דווקא למטרות סחר.
  
  
• ייצור, הכנה, הפקה-
  סעיף 6 לפקודה קובע בזו הלשון:
  "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר,אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו 20 שנות מאסר..." כלומר שוב עבירת סמים חמורה מסוג פשע ולכן ההחמרה ברמת הענישה. למשל מגדלי סם למיניהם בחממה או בעציץ ביתי גם אם כמות השתילים שתיתפס מספיקה לשימוש עצמי בלבד יחשב הדבר לעבירת גידול שהעונש הצפוי בצידה יהיה 20 שנות מאסר מפני שהפקודה לא סייגה את כמות הסם שמגדלים, מפיקים וכו'.
  
  
• כלים-
  סעיף 10 לפקודה:
  אסורה החזקת כלים העשויים לשמש להכנת סם מסוכן או לצריכתו. העובר על הוראה זו דינו עד 20 שנות מאסר בפועל. למשל החזקת כלי עישון מסוג "באנג" שכן, במסגרת הידיעה השיפוטית יודע בית המשפט מניסיון החיים שכלי מסוג זה משמש צעירים ובני נוער בעיקר לעישון סמים מסוג קנאבוס וחשיש.  לעיתים גם משקל אלקטרוני או אפילו משקל מטבח הנועד במקור לשקול סוכר וקמח על ידי עקרת הבית הממוצעת עת זו אופה עוגות או חלות השבת, יוכח כי נועד לשקילת סם מסוכן למשל מסוג קוקאין או הירואין ("אבקה", "לבן", "קוק", "קריסטל") וזאת כאשר בסמיכות מקום לאותו משקל יימצאו סמים מסוכנים למשל בארון בדירה או מצב בו על גבי המשקל יזהו במעבדות המשטרה שרידים של סם מסוכן- דבר המוכיח כי שקלו עליו סם מסוכן מהסוג שיאותר במעבדה.
  העונש בצד עבירה זו הוא 20 שנות מאסר בפועל ואם יוכח כי החזקת הכלי נועד לשימוש עצמי (נטל ההוכחה על החשוד/הנאשם) אז העונש יועמד על 3 שנות מאסר בלבד.
  בסעיף 10א'. לפקודה נקבע במפורש כי אסורות הפעולות הבאות בכלים:
  ייצור, מכירה (למשל בפיצוציות) הצגה (למשל בפיצוציות), ייבוא, ייצוא, סחר או כל עיסקה אחרת .
  העונש הקבוע בצד עבירות אלה שנעשות עם כלי המיועד לשימוש או הכנת סם מסוכן- 5 שנות מאסר בפועל.
  
  
• ייצוא, ייבוא, סחר והספקה:
  סעיף 13+19 לפקודה:
  אסור לייצא סם
  אסור לייבא סם
  אסור לסחור בסם (בתמורה לנכסים דוגמת כסף, רכוש מכל מין וסוג, זכויות, כלומר ,"תמורה" במובן הרחב והעממי של המילה).
  אסור לספק סם (אספקה) וכאן הדבר יכול להיעשות בין עם תמורה או אף ללא תמורה- למשל נער שכדי למצוא חן ע"י נערה שאחריה הוא מחזר, נותן לה במתנה ללא כל תמורה מכל סוג שהוא, מנת סם לשימוש עצמי כדי למצוא חן בעיניה. הגם שלא דרש ולא קיבל תמורה, כלומר לא היה אקט של סחר/מיסחר בסם- הנער הזה  יואשם בעבירה של אספקת סם מסוכן. העונש בצד העבירות הללו הוא 20 שנות מאסר בפועל ומן הבחינה המשפטית היבשה דינו של סוחר סמים שלעיתים זו פרנסתו ותעסוקתו כדין אדם שבאופן חד פעמי התפתה לספק לפלוני או פלונית מעט סם לשימוש עצמי.
  
  
• תווך-
  "לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה- בפעולה אסורה לפי סעיף 13"
  הסבר: תווך במשמעות העממית של המילה, להבדיל אלפי אלף הבדלות כמו שמתווך דירות עושה לחיבור וסגירת עיסקת מקרקעין בין מוכר דירה לקונה של דירה, דואר לתאם ביניהם את המיפגש, דואג להביאם לעמק השווה על מחיר העיסקה כדי שזו תצא בסופו של דבר אל הפועל, כך גם מתווך עבריין יכול לפעול להפגיש בין קונה הסם למוכר/סוחר הסמים תיאומים טלפוניים, הפניות לאנשים שידועים כמי שמחזיקים ברשותם סמים לשם מכירתם והפצתם הפסולה בקרב הציבור.
  העונש בגין עבירת התיווך עומד על 20 שנות מאסר בפועל. התווך יכול שיהיה בתמורה או ללא תמורה. העיקר שיוכח שהעבריין חיבר בין הקונה למוכר , הפגיש בינהם כשהיה ברור לכל המעורבים שבעיסקת סמים הנירקמת  והולכת עסקינן.
  
  
• הדחת קטין לסמים מסוכנים-
  סעיף 21 לפקודה:
  סעיף מחמיר במיוחד שהעונש בצד עבירה ההדחה (שידול) הוא 25 שנות מאסר בפועל, כלומר, אפילו יותר מהענישה של סחר בסם או תווך בסם (20 שנות מאסר בפועל). מה נחשב כהדחת קטין לסם?

1. נותן לקטין סם
   
   
2. בהיותו אחראי לקטין מניח/מאפשר לקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו(אחראי לקטין הכוונה כל אחד מאלה- הורה, לרבות הורה חורג ,מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו במובן הרחב והמלא של המילה)
   
   
3. משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו
    

סמים ומעצרים:
לצרכי  חקירה אם צרכיה מצדיקים מעצרו של אדם אזי גם אם המדובר בכמות סם המיועדת לצריכה עצמית רשאית המשטרה  לבקש מבית המשפט להאריך מעצר לאחר 24 שעות ראשונות אם צרכי החקירה מחייבים זאת,(למשל עד קבלת חחות דעת מומחה האם המדובר אכן בחומר שהוא סם על פי הגדרתו בפקודת הסמים) שכן, יש לזכור שלא מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות או חזקת מסוכנות עת עסקינן בכמות לשימוש עצמי  בניגוד לכמות שמעל הכמויות הקבועות בפקודת הסמים היוצרות חזקת מסוכנות שעל החשוד לסתור אותה בבית המשפט.

לסיכום:
אדם החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים חייב לדאוג לייעוץ עם עורך דין המיתמחה בדין הפלילי מפני שיש הרבה מאוד דקויות עובדתיות ומשפטיות בגיבוש אישומי סמים הן לעניין יסודות עובדתיים והן לעניין יסודות נפשיים של העבירה. כמו כן יש לבחון נושא חוות דעת מומחים, שרשרת סם, הוראות התוספת לפקודת הסמים והעמידה בקריטריונים של חובת נטל ההוכחה על ידי המדינה (פרקליטות או התביעה המשטרתית) לעומת היפוך נטל הראיה דוגמת סתירת החזקות הקבועות בפקודה בעניינים שונים וזאת כחלק מטענות הגנה אפשריות של החשוד/הנאשם.  

מעוניינים במידע נוסף?  צרו קשר עם עורך דין פלילי יוסי הכהן.