עבירות מין

חוק  העונשין , התשל"ז-1977 בסימן ה' שכותרתו " עבירות מין "מסדיר בעצם סידרת עבירות מין ארוכה ברף חומרה מהנמוך והמינורי ביותר מבחינת טיב המעשה ודרגת הענישה המינימאלית והמקסימאלית שבצד אותו מעשה וכלה במעשים המשתייכים לרף העבירות המין הגבוה ביותר שגם עונשי המאסר בפועל המינימאליים והמקסימאליים הם מן החמורים הקיימים בספר החוקים הישראלי.

יצוין כי עד לפני מספר שנים דרש המשפט הישראלי מן הפאן של דיני הראיות כי במידה וכתב האישום המייחס לנאשם עבירת מין, מבוסס רק על עדות המתלוננת אזי דרושה היתה ראיית סיוע שתחזק באופן "כבד" חיצוני ומשמעותי את עדות המתלוננת כפי שנימסרה בזמנו במשטרה בין אם בסמוך למועד ביצוע העבירה או בשיהוי כזה או אחר לאחריה בפרקי זמן שונים. עם השינוי ההילכתי אין החוק דורש דרישת סיוע ראייתי אלא, בית המשפט מוסמך להרשיע בעבירת המין על סמך עדותה היחידה שחל המתלוננת ובלבד שיימסר נימוק  מאת השופט מדוע בחר לבסס ההרשעה על עדות היחידה כאמור.
יש שיאמרו שדרישה זו דומה בטיבה ובמהותה לדרישה המקורית של ראיית סיוע ויש הטוענים כי הדרישות שונות בתכלית מן הטעם שבעוד ראיית סיוע היא ראיה עצמאית, חיצונית (למעט שיקרי נאשם) לביצוע העבירה ,הרי, שנימוק השופט מדוע בחר להעדיף ולבסס גירסת המתלוננת על פני גירסת הנאשם היא דרישה קלה יותר שיכול ותתבסס על שיקולי מהימנות עדים ואותות האמת או השקר כעולה מעדויותיהם בפני המותב השומע ההוכחות בתיק.

עניין נוסף הזוכה להתייחסות כבדת משקל בכל הקשור לעבירות מין הוא מידת השיהוי (עד כמה כבשה המתלוננת את עדותה עד שבחרה לחשוף הסיפור ולהגיש תלונה מסודרת במשטרה). כפי הידוע מתלוננות בעבירות מין נאלצות להתמודד מעבר לטראומה שהן חוות מאז בוצע בגופן מעשה מיני בעל אופי פלילי- גם עם כוחות הנפש שיש לאגור על מנת להגיש תלונה,להיחשף במשטרה ומאוחר יותר בבית נהמשפט כאשר פעמים רבות אם הנאשם לא בוחר להודות באישום במסגרת עיסקת טיעון או באופן חופשי ויתנהל משפט הוכחות, תיאלץ אותה מתלוננת להעיד בעדות ישירה בבית המשפט כאשר עדותה הראשית מטעם המדינה הוא החלק "הקל", שהרי, צפויה לה חקירה נגדית צולבת מטעם סנגורו של הנאשם אשר יעשה הכל למען לקוחו במסגרת החוק והפסיקה כדי להביא לזיכויו של הלקוח מן העבירות המיוחסות לו כפי עדות המתלוננת. גם כאשר המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, הרי הדבר לא מפחית מן הקושי העצום תעצומות נפש אדירות הנדרשות ממתלוננת ולעיתים באותו תיק יש אף מספר מתלוננות שחלקן אף קטינות למשל, לעבור חקירות שפוגעות בפרטיותן, חושפות התנהלות מינית פלילית שבוצעה בגופן ופצעה בהכרח את נפשן לעיתים עד יומן האחרון עלי אדמות ממש כך! המתלוננות אמורות למסור הסבר מדוע השהו את הגשת התלונה (לעיתים אף במשך שנים). על פי פסיקת בית המשפט  העליון אם המתלוננת מוסרת בעניין זה גירסה הגיונית העולה בקנה אחד עם השכל הישר וניסיון החיים,אזי, בית המשפט עשוי להעניק משקל גבוה לעדותה הגם שכבשה אותה תקופה לא מבוטלת ובלבד כאמור שההסבר שמוסרת המתלוננת בעניין זה ישכנע את בית המשפט .