מידע משפטי

בחירת עורך דין פלילי
כיצד לנהוג בחקירה משפטית
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות נוער
עבירות תנועה
דיני תעבורה עיקריים
שלילת רישיון

עבירת הפקרה

בחירת עורך דין פלילי

ישנה חשיבות עצומה למי שמחפש אחר עורך דין פלילי, זאת לאור העובדה שסיכויי ההרשעות בעבירות פליליות במדינתנו הינו בין הגבוהים בעולם המערבי. במדינת ישראל, מספר עורכי הדין הוא רב למדי ועל כן חשוב ומשמעותי לבחור את האדם הנכון שייתן לכם את רמת הייצוג הטובה ביותר וכמו כן יספק את הקו ההגנתי הטוב ביותר למקרה שלכם.
הלקוח חייב לתת לעורך דינו, המחויב לחיסיון, את כל העובדות של המקרה בו הוא נאשם.  בעוד העורך דין צריך לאסוף את כל הגרסאות, ראיות ועדויות של המקרה זאת כדי לבנות אסטרטגיה הגנתית מתאימה לאותו לקוח.
חשוב לזכור כי ישנם עורכי דין שיגיעו להסדר אף לפני ההגעה לבית המשפט, או בתום המשפט לעסקת טיעון והפחתת גזר הדין של הנאשם ועל כן בחירת עורך דין פלילי הינה משמעותית למדי לאדם שיש נגדו כתב אישום.  
   

עצות שימושיות לבחירת עורך דין פלילי:


• עורך הדין הפלילי חייב להיות עורך דין מוסמך ובעל חברות בלשכת עורכי הדין.
• מתמחה אך ורק בתחום המבוקש לכם.
• בקיא בחוקי המשפט הפלילי, פסקי דין ותקדימים בתחום התמחותו.
• בעל ניסיון מוכח בתחום.
• בעל המלצות טובות מלקוחות.
• חשובה גם הרגשת החיבור בין הלקוח לבין העורך דין, חיבור זה צריך לגרום ללקוח לסמוך על העורך דין שיעשה את עבודת הייצוג על הצד הטוב ביותר, תוך אמון הדדי.
• אם אתם מיוצגים במשרד עורכי דין עליכם לבדוק היטב מי העורך הדין שייטפל בתיק ובכל ההליך המשפטי שלכם. 
• עצה נוספת היא לעשות סקר שוק בחירת עורך הדין הפלילי, ולא להתפתות לכל מיני סיפורים של "קומבינות במערכת" – חשוב לשמוע חוות דעת מכמה עורכי דין גם כדי לעשות השוואת מחירים. 

בחירת עורך הדין הפלילי תלויה אך ורק באותו אדם שיש נגדו כתב אישום פלילי, לכן עליך בתור לקוח, לקבל את ההחלטה הנכונה ולבחור בעורך הדין שייתן לך את ההגנה הטובה ביותר.

כיצד לנהוג בחקירה משפטית

חקירה במשטרה אינה דבר שצריך לזלזל בו, לפניכם מספר עצות להתנהגות בעת חקירה משפטית.

• לפני שהחקירה מתחילה בכלל בקש מהחוקרים להתקשר לעורך דינך כדי שילווה אותך במהלך החקירה.
• שמור על קור רוח בעת החקירה והקשב היטב לחשדות שהוצגו כנגדך.
• זכור כי כל מה שתאמר נרשם כנגדך, מומלץ לא להגיד כלום עד שיגיע העורך דין ולשמור על זכות השתיקה.
• זכור כי החוקרים עברו הכשרה מיוחדת לגביית עדות ועל כן נוקטים בכל מיני תרגילי חקירה במטרה להפליל את החשוד כדי שיודה בחשדות שהועלו כנגדו.
• בתור חשוד, עליך לדרוש לקרוא את כתב החקירה שנרשם על ידי החוקר בעת החקירה. בדוק וודא כי החוקר רושם את כל מה שאתה אומר וזו אף זכותך לדרוש להוסיף נתונים לחקירה.

עבירות סמים

במדינת ישראל קיים חוק "פקודת הסמים המסוכנים" שאינו מבדיל בין סמים קשים לסמים קלים, ולכן אין כמות המותרת לשימוש אישי – רק הענישה משתנה ממקרה למקרה. החוק אוסר על החזקה, שימוש, ייבוא וסחר בכל סוג של סם.
סוגי הענישה המקובלים :
שימוש אישי – ענישה של עד 3 שנים
שימוש מסחרי – עד 20 שנות מאסר

בהגדרת השימוש האישי כמויות של הסם משתנות לפי הסוג שנצרך: לדוגמא במקרה של מריחואנה(קנאביס) וחשיש שימוש עצמי מוגדר כמותית עד 15 גרם ואילו במקרה של קוקאין הכמות היא 0.3 גרם.
יש חשיבות רבה כבר מתחילת התהליך המשפטי להציג את מצבו הכללי של החשוד בעבירות סמים ובאם זה מקרה יחידי/סטייה מאורך חייו.

עבירות מין

עבירות מין מוגדרות בחוק העונשין ובחוק למניעת הטרדות מיניות וכוללות מקרים כמו אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, יחסי מין בין מטפל למטופל, סחיטה באיומים על רקע מיני, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסות מבזה לאדם בשל נטייתו המינית ועוד.
עבירת מין היא עבירה פלילית שהענישה עליה היא מאסר (שמגיע גם עד 20 שנה) ופיצוי על הנזק הנגרם.

עבירות נוער

עבירות נוער הינם עבירות המבוצעות על ידי קטינים שלא מלאו להם עוד 18 שנה. בעבירות נוער הדגש הוא יותר על השיקום מאשר על ענישה - המטרה כאן היא שיקום הנוער והוצאתו ממעגל העבריינות אליו הוא נקלע.
במקרה של נוער בני 12-18 אפשרי להגיש כתבי אישום לאור העובדה שהם נושאים באחריות פלילית אך כמו כן המחוקק שומר על זכויות מסוימות המותאמות לגילם כמו גיל מעצר או העמדה לדין ומתחשב בכל מה שקשור לענישתם.

עבירות תנועה

עבירת תנועה מתבצעת כאשר משתמשים בכלי תעבורה מסוים בניגוד לחוקי התנועה. קיימות דרגות של חומרה בעבירות תנועה - בעבירות תנועה חמורות אפשר למנות מקרים כמו נסיעה ברמזור אדום ועקיפה תוך חציית קו הפרדה לבן.
מערכת הענישה במדינת ישראל כוללת את שיטת הניקוד- עם 5 רמות חומרה, קנסות בהתאם לעבירה עצמה ובמקרים מסוימים גם החרמת הרכב שהיה מעורב בתאונה.

דיני תעבורה עיקריים

להלן מספר דיני תעבורה עיקריות ונפוצות שיש להכירם.
1. נהיגה בשכרות – לאור שכיחות המקרים, נהיגה בשכרות הינה אחת מההוראות החמורות ביותר בפקודת התעבורה ועל כן מחייב פסילת מינימום של שנתיים. המחוקק רצה ליצור מנגנון הרתעה אפקטיבי ועל כן מי שנתפס נוהג בשכרות יקבל פסילה של 30 יום וכמו כן רכבו יוחרם ל30 יום ללא כתב אישום.
2. פגע וברח – אחד מהמקרים היותר שכיחים בזמן האחרון, בו לא ידוע מי הנהג הפוגע ועל מי צריך להטיל את האחריות לתאונה. החוק מחמיר מאד עם הנהג שהפקיר את הפצוע בעת התאונה. קיימים עונשי חובה של מאסר בפועל או של 7 שנות מאסר במקסימום ובנסיבות המחמירות-  9 שנות מאסר במקסימום.
3. תאונת דרכים קטלנית –תאונת דרכים קטלנית הינה תאונה שבמהלכה נהרג אדם. בחוק יש הבדל בין סעיפי האישום, כמו במקרה של מוות ברשלנות המשפט יתנהל בבית משפט השלום והעונש יכול להגיע עד 3 שנים ובמקרה של הריגה, העונש יכול להגיע עד כ20 שנה.
4. שיחה בטלפון נייד בעת נהיגה – מגמה שרווחת מאד אצל הישראלים. על פי החוק אין לדבר בטלפון הנייד כשנוהגים, לעבריין מצפים קנסות כבדים מאד (1000ש"ח).

שלילת רישיון

שלילת רישיון ניתנת כחלק מעונש לגזר דין שניתן לנאשם בו המשטרה דורשת את שלילת הרישיון של הנהג. 
יש להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט ותקופת השלילה הינה מיום ההפקדה עצמה.
באם נאשם קיבל עונש מאסר בפועל על אותה עבירה בה הוא נשפט לשלילת רישיון, תקופת שלילת הרישיון הינה מיום שחרורו ממאסר.
באם אין רישיון לנהג, תקופת השלילה הינה מיום מתן פסק הדין ולחלופין, במידה ורישיון הנהיגה אבד או נגנב אז מניין התקופה יהיה מיום מתן תצהיר של הנהג שיופקד במזכירות בית המשפט בדבר האובדן. ראוי לציין כי חובה להפקיד את רישיון הנהיגה גם אם הוא לא בתוקף, וגם אז עפ"י חוק מניין ימי הפסילה יהיה מיום ההפקדה בפועל. 
ראוי להקפיד לקבל ממזכירות בית המשפט אישור הפקדת רישיון הנהיגה בכתב.   

עבירת הפקרה 

לסעיף ההפקרה לאחר פגיעה יש שתי חלופות משפטיות שבצד כל אחת מהן עונש מאסר מקסימאלי ברף שונה.
החלופה הראשונה קבועה בסעיף 64א(א) לפקודת התעבורה ולפיה:

נוהג רכב המעורב בתאונה (ללא קשר למידת האשמה בעצם גרימת התאונה והוא ידע או היה עליו לדעת (נבחן לפי נסיבות העניין כולל התחשבות בראיות נסיבתיות)) כי בנסיבות המקרה עשוי  היה להיפגע אדם (בשונה מבעל חיים או חפץ דומם) ולא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר(פסיקת בית המשפט העליון הדגישה וקבעה שלא די בעצירה טכנית קינטית במרחק כזה או אחר ממקום קרות התאונה אלא המטרה צריכה להיות עצירה מהותית,ירידה מן הרכב וברור ועמידה ברורה וחד משמעית על תוצאות התאונה). דינו 7 שנות מאסר, כשיש חובת הטלת מאסר בפועל (לא ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף מבלי שיוטל גם מאסר בפועל ממש.

החלופה השנייה קבועה בסעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה ולפיה:

נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם (בהבדל מהחלופה הראשונה שלעיל לפיה עשוי היה להיפגע שזהו מבחן נסיבתי בגיבוש החשד ל-עשוי..) ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה לרבות הסעת הנפגע לקבלת טיפול רפואי, דינו 9 שנות מאסר בפועל.

ברור שבחלופה זו החמיר עוד יותר המחוקק בשנות המאסר בשל האלמנטים כי נפגע אדם בוודאות ולא הוגשה עזרה כמתחייב ע"י הנהג.