מד מהירות לייזר

מד מהירות לייזר יכול להיות ידני או אוטומטי. רוב הממלז"ים פועלים בתדרי Band IR, Ka, K ו-X (אינפרה אדום) וכן בתדר Ku באירופה. הממל"ז הומצא במרץ 1954, על ידי ברייס ק. בראון - דוקטור לאלקטרוניקה. הראשון שהשתמש במד מהירות לייזר הוא השוטר ליאונרד בלדי, באפריל 1954. את רוב הממל"זים ניתן לגלות בעזרת רדאר.

למשטרת ישראל  יש מספר אמצעי מדידה למדידת מהירות מופרזת-
הנפוץ מבניהם מד מהירות לייזר (ממל"ז) אשר המופעל ע"י שוטר האמור להיות מפעיל מוסמך שעבר הכשרה משטרתית על המכשיר על פי הוראות היצרן ועל פי נהלי המשטרה אשר אמורים להיכתב בתיאום עם נתוני היצרן והוראות ההפעלה כפי שגובשו על ידו בין היתר לפי ניסויים שנעשו בחו"ל לאחר ייצור המכשיר ובהמשך גם לפי בדיקות וניסויים שנערכו עם המכשיר במדינת ישראל ע"י המשטרה על מנת להתאימו לתנאי העבודה של המשטרה ודרישותיה המבצעיות אשר בכל מקרה אמורות לא לסתור את הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה.

מכשיר נוסף מולטינובה f6 – באופן כללי המדובר במצלמה המותקנת בתוך רכב משטרתי סמוי והמצלמת ומתעדת רכב החולף על פני הרכב המשטרתי במהירות מופרזת לפי התמרור המוצב בכניסה לאותו קטע דרך והמשטרה קובעת את ערך סף המהירות המינימלית לצרכי האכיפה. בפסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן בעת האחרונה נקבע כי יש בעיה עם אי כיול מכשירי המדידה המשטרתיים כולל מכשיר המולטינובה במעבדה מוסמכת לפי חוק. לכן, יש מקום לניהול הליכים מול המשטרה כל עוד לא נערך כיול כדין על פי מצוות היצרן ופסיקת בית המשפט המחוזי. יצוין כי מכשיר למדידת מהירות מסוג מולטינובה יכול שיוצב בתוך עמוד קבוע המותקן ומוצב בצד הדרך. בעת האחרונה משתדלת המשטרה להחליף את המכשיר הנ"ל במכשירים חדישים יותר המנפיקים תמונות דיגיטליות בשל עלות אפסית של תחזוקה ללא צורך בפיתוח התמונה במעבדה ומשלוח לנאשמים של הדו"ח בצירוף התמונה המתעדת הרכב נשוא העבירה בפרקי זמן קצרים הרבה יותר.

מכשיר שהחל להיות נפוץ בעת האחרונה בעיקר בדרום הארץ- מכשיר הדבורה המותקן בניידות המשטרה והמסוגל למדוד רכב בתנועה מתקרבת או מתרחקת הן בתנאי יום או לילה לפי עיקרון הרדאר. גם כאן כמו בכל מד מהירות על המשטרה לעמוד בקריטריונים דווקניים הקבועים בחוברת היצרן ובחוברת הנוהל המשטרתי בהפעלת מד המהירות.אין ספק שאין לצאת מנקודת הנחה שתיק של עבירת מהירות מופרזת יכול שהסתיים במחיר של קנס כספי בלבד ויש צורך שעין מקצועית ומנוסה של עורך דין תעבורה המתמחה ברזי דיני התעבורה והפסיקה הרלבנטית המתחדשת כל העת יעשה הכל למען מיצוי זכויות הנאשמים. פעמים רבות עותרת התביעה המשטרתית לעונשי פסילה בפועל לתקופות ממושכות בשל חריגת המהירות מזו המקסימלית המותרת בחוק והן בשל ההיסטוריה התעבורתית של הלקוח/הנאשם.

אמינות הממל"ז

השימוש בממל"ז במשטרת התנועה הוא כה נפוץ כיום, שאנו מניחים באופן טבעי שהטכנולוגיה הזו אמינה. אחרי הכול, אם היו שאלות על דיוקו של הממל"ז, האם בתי המשפט היו מאשרים את כל דוחות עבירות מהירות, שעשרות אלפי נהגים מקבלים מדי שנה באופן אוטומטי?

אנו נוטים לחשוב שהממל"ז הוא כלי אמין, אך עם כל הכבוד הראוי - צריך לומר כי גם הממל"ז עושה טעויות. המומחים מעריכים כי 10 עד 20 אחוזים מהממלז"ים טועים, וכך גם אחוז הטעויות בכל הדוחות שהתקבלו מבדיקה של ממל"ז. יותר מכך - במקרה של ממל"ז שהופעל מתוך רכב משטרה נוסע, מספר אי הדיוקים עלול להיות אף גבוה יותר, בכ- 30 אחוזים!

הממל"ז ויעילותו היו תמיד נושאים לדיון, כי אף אחד לא בטוח עד כמה הוא מדויק. כפי שאתם יודעים, ישנם סוגים רבים של רובי מכ"ם, וכולם עובדים על עיקרון זהה: אקדח המכ"ם פולט קרן של גלים אלקטרומגנטיים אל עבר אובייקט נע; ברגע שהגלים פוגעים באובייקט, הם קופצים חזרה לעבר הגלאי המותקן על האקדח, והמכ"ם מחשב את מהירות האובייקט.

ישנה מחלוקת סביב אמינות המכ"ם ודיוקו, כיוון שקיימים גורמים שונים שיכולים להשפיע בקלות על מכ"ם מהירות.

לדוגמה: 

1. כיול הממל"ז
2. הזווית בה נוסע הרכב הנבדק לעומת רכב המשטרה שממנו מפעילים את הממל"ז.
3. נקודת המדידה.


לסיכום: 

נהגו תמיד במהירות המותרת, ואם נתפסתם והואשמתם בנהיגה במהירות גבוהה - זכרו שמד מהירות לייזר לא תמיד צודק.