חקירה משטרתית וכיצד לנהוג בה- כללי קסם או מציאות משפטית מורכבת?

הציבור הרחב, ההדיוטות שאינם משפטנים סוברים כי לאדם המזומן לחקירה באזהרה במשטרה בחשד לביצוע עבירה פלילית תמיד עדיף לשתוק , מה שקרוי "זכות השתיקה". אך מה עומד באמת מאחורי זכות יסוד חוקתית זו ומהן ההשלכות של קיומה על הליך החקירה וסיכויי ההרשעה בעתיד? האם תמיד אכן כדאי או מומלץ לשתוק בחקירה המשטרתית ?

                                    

עוה"ד הכהן המתמחה כבר שנים רבות בתחום המשפט הפלילי סבור כי כפי כל זכות גם זכות זו הגם שהינה חוקתית  ועומדת לימינו של החשוד, הרי, שיש לעשות בה שימוש מושכל ובמשורה.

במה דברים אמורים? בסיסה של זכות השתיקה היא תולדת הזכות של אדם כנגד הפללתו העצמית. כלומר, החשוד בפלילים אינו צריך להוציא למשטרה את הערמונים מן האש ולא צריך לנדב לה ביוזמתו ראיות שעלולות או עשויות להפלילו בין אם במצטבר או באופן בלעדי כל ראיה כשלעצמה. כשאר הלקוח מזומן לחקירה במשטרה וטיב החשד ידוע לו (כי כבר מעוכב על ידי שוטרים או בסטטוס של עצור) ומתקיימת זכות המיפגש בין עורך הדין והחשוד, על עורך הדין לבדוק אילו גירסאות כבר מסר הלקוח לחוקרים, אילו פעולות חקירה צפויות לו לפי השערת עוה"ד כמיטב ניסיונו המקצועי או כי הלקוח יודע זאת מהחוקרים שאמרו לו למשל שבעוד שעה הם יוצאים איתו לזירת העבירה לשטח כדי לבצע שיחזור או דו"ח הובלה והצבעה או עימות מול חשודים או עדים המעורבים בפרשה. לעיתים יש בידי המשטרה ראיות אובייקטיביות או ראיות חפציות שקושרות בעליל את החשוד הן לשהייה בזמן ובמקום והן ישירות לביצוע העבירה כמו טביעות אצבע, ראיות פורנזיות דוגמת  ד.נ.א (כתמי דם, זרע, רוק שנאספו מהזירה וכו') שאז גם אם הלקוח ישתוק יהיו בידי המשטרה די ראיות מסבכות להרשעה. יש לזכור ששתיקה יכולה לעיתים להיות נזק עבור הלקוח כי אם בעתיד ייבנה לו קו הגנה ע"י עוה"ד הרי שהלקוח לא יוכל לבסס גירסת הגנה כבושה שלא בא זיכרה בהודעותיו במשטרה וגם המשקל שבית המשפט יעניק לגירסה כבושה (אם תהיה קבילה בכלל) עשוי להיות נמוך או אפסי עפי"ר. בחקירה יש שימוש בתחבולות חקירה משטרתיות מותרות ולעיתים יש פיתוי ונעשה שימוש פסול באמצעים אסורים שרק עו"ד ממולח המיתמחה במשפט הפלילי ידע לתקוף ולהביא לפסילתן עם הגעת התיק לשמיעה בבית המשפט.
הלחץ הנפשי והפסיכולוגי אדיר בפרט לאדם נורמטיבי שזוהי חקירתו הראשונה במשטרה כחשוד-"חקירה באזהרה"- ובודאי לאדם שנעצר לראשונה בחייו ושוהה בתנאי מעצר קשים ביותר בסביבה עבריינית מובהקת שזרה לו לחלוטין. המשטרה עושה במקרים  המתאימים שימוש במדובבים ה"חולבים" אינפורמציה בתא המעצר מהחשוד שלא שם לב לכך בשל הלחץ בו מצוי כשמנסה להיאחז בכל אדם ובעל שביב תקווה להיחלץ מאימת הדין והמעצר הקשה. יש אמצעים ממוכנים שונים המתעדים התנהלות החשוד בחדרי החקירה המשטרתית- הקלטות, מצלמות וכ'- שפעמים רבות "סוגרות" על החשוד ולא ניתן יהיה "להתווכח" עם המוקלט או המצולם בהן ברמת ההפללה.
אין נוסחת קסם מתי לשתוק, מתי לפרט גירסה ומה סוג וטיב הגירסה העדיפה. לשם כך אין להתמהמה אלא, לשכור שירותי עו"ד המומחה בפלילים, להזניקו לביקור העצור בתא המעצר גם בשעת לילה אפלה ומאוחרת כי בדיני נפשות אנו עוסקים ולכל מילה או לכל שתיקה יכולה להיות משמעות לפיה או "ייקבר" התיק וייגנז או יקום ויתעלה כדי כתב אישום .